Film Industry Watch continues its coverage of the simmering controversies around Israel’s cultural institutions.

Earlier this month an award-winning documentary producer sent Film Industry Watch a blistering note about his experience on the Israeli festival circuit. The filmmaker—who asked to remain anonymous to protect future projects—claims that three major festivals rejected his Holocaust-themed film for reasons that had nothing to do with artistic merit.

“After submitting my critically acclaimed film XXX … it became clear to me that the film industry in Israel is enduring serious issues, including extreme xenophobia.”

“I was told that this happened… on the basis that no Jewish surnames could be seen amongst my production team, all three festivals refused to screen the film.”

The Festivals in Question

The documentary was entered into Haifa International Film Festival, Doc Aviv, and Jerusalem Film Festival during the 2016–17 season. According to the filmmaker, a programmer inside one of those events privately admitted the film “never stood a chance.” The programmer’s alleged explanation? Programming slots for Holocaust testimonies were earmarked for productions with recognizably Jewish creative teams. None of the three festivals responded to our request for comment before press time. (We will update if they do.)

This report is in line with the many other reports we’ve previously made about Israel and its corrupt film industry. From extreme Gender Politics to political intervention and a revolving door policy in its film funds, it is no wonder that in recent years the Israeli film industry seen a decline in both artistic and commercial success.

Pulling the Film in Protest

Stung by the rejections, the producer says he yanked the film from further distribution – even though it had already screened to acclaim in Germany and elsewhere:

“I pulled the film completely in protest against Israel’s blatant xenophobia … The raw 400 hours of survivor testimony will never be shown again in any country.”

That self-imposed blackout is a gut-punch for historians and educators who rely on primary-source testimony. It is also a stark reminder that gate-keeping decisions reverberate far beyond a festival’s red carpet.

Where Does Accountability Start?

The anonymous producer closes his email with a caustic directive:

“Good luck making desperately needed changes. I would suggest re-educating these idiots.”

Harsh words, yes – but they underscore a frustration shared by many filmmakers who feel that Israel’s festival gatekeepers and film funds operate behind an opaque wall of personal networks, political optics, and, as the letter claims, ethnic litmus tests.

Film Industry Watch invites festival organisers, selection committees, and Israeli cultural bodies to respond. Transparent criteria and public dialogue would go a long way toward proving that the rejection of xxx —or any film—rests on curatorial judgement, not covert quotas. Until then, the silence risks speaking louder than any official programme.

The post ISRAEL – Inside the Gate-Keeping: One Filmmaker’s Fury at Israel’s Festival Circuit first appeared on Film Industry Watch.

The Israeli film industry, once celebrated for its groundbreaking work on both local and international stages, now finds itself at a critical crossroads. Recent government reforms spearheaded by Minister of Culture and Sport, Miki Zohar, aim to overhaul the funding structure of Israel’s cinema funds, raising alarm among filmmakers. Critics argue that these reforms, introduced during a time of war and economic uncertainty, threaten to dismantle the very foundation of Israeli cinema. The controversy intensifies as these changes seem poised to bolster a system already rife with alleged corruption and monopolistic practices.

Related new article published July 10th 2025 – 11 Female Nominees, One Male: Inside Israel’s Chaos & Derangement

The Reforms: Prioritizing Commercial Success

At the heart of Zohar’s proposed reforms is a shift in funding priorities. The reforms, which include revised criteria for film fund allocations, favor commercially-oriented films over artistic and niche productions. Documentaries, short films, student projects, and independent art-house films—long the hallmark of Israeli cinema—face severe funding cuts.

Zohar argues that public funds should support films with broad audience appeal, eschewing those that cater to limited or international audiences. “Public money should return to the public,” he stated, emphasizing a focus on profitability and accessibility over critical acclaim or festival recognition. Yet, filmmakers caution that commercial success is inherently unpredictable, and forcing art to fit into a profit-driven model risks stifling creativity and diversity.

Industry Outcry: An Attack on Freedom of Expression

The proposed changes have sparked widespread backlash from filmmakers and industry professionals. A petition signed by over 1,500 filmmakers, including prominent names such as Ari Folman and Eran Kolirin, calls for an immediate halt to the reforms. The petition describes the move as a “cinematic coup,” accusing the government of attempting to control creative content and suppress artistic freedom. “After the reform, the stories of Israeli cinema will disappear, along with the industry that employs thousands,” the petition warns.

This crisis is compounded by ongoing challenges, including the war’s disruption of productions and an international boycott of Israeli films. Many fear that the reforms could deliver a fatal blow to an already struggling sector.

Alleged Corruption in the Film Funds: The Rabinovich and Gesher Foundations

Compounding the controversy is the revelation of alleged corruption within Israel’s two largest film funds: The Rabinovich Foundation for the Arts and the Gesher Multicultural Film Fund. Investigations have uncovered claims of systemic misconduct, including alleged conflicts of interest, insider favoritism, and financial irregularities.

Giora Eini, head of the Rabinovich Foundation since 1995, is accused of leveraging political connections to maintain control over hundreds of millions of shekels in film funding. Allegations include employing journalists as script readers to prevent negative coverage, manipulating evaluation processes, and fostering a monopolistic environment. The Rabinovich Fund, along with United King, a production and distribution company tied to Moshe Edery, allegedly controls a disproportionate share of the industry’s resources. Moshe Edery is also a good friend of Benjamin Netanyahu and Israel’s Right Wing parties. Nearly 50% of Rabinovich’s funding over recent years went to projects tied to Edery’s company, raising concerns about cronyism and mismanagement of taxpayer money, particularly in political context, in a country that is already going through a slow but constant erosion of its democratic institutions.

Connecting the Dots: A Systemic Takeover

Zohar’s reforms appear to funnel even more resources into this already embattled system, further empowering the alleged “cinema mafia.” By prioritizing commercial projects, the reforms align with the interests of those who have historically benefited from questionable practices. Critics argue that instead of diversifying funding and supporting emerging voices, the reforms will consolidate power within a small, insular group accused of draining public funds for personal gain.

Moreover, insiders claim that these reforms mirror long-standing patterns of favoritism and corruption. Members of the Israeli Film Council, tasked with oversight, have allegedly received funding from the very funds they regulate. Projects with low evaluator scores have mysteriously secured financing, and insider deals between fund managers and council members have eroded trust in the system.

The Bigger Picture: A Threat to Israeli Culture

This unfolding crisis raises broader concerns about the future of Israeli culture. Filmmakers warn that Zohar’s reforms, combined with alleged corruption, risk transforming Israeli cinema into a vehicle for commercial mediocrity, sidelining the artistic and critical voices that have defined its global reputation. As war and political turmoil continue to disrupt the nation, the creative sector finds itself fighting not only for survival but also for its integrity and identity.

For now, the Israeli film industry stands at a tipping point, with its fate resting on whether public outcry and international attention can halt the reforms and hold those responsible for alleged corruption accountable. Without systemic change, the vibrant, diverse stories of Israeli cinema risk being drowned out by a chorus of commercialism and cronyism.

FURTHER READING:

Articles from the Israeli press. You may automatically translate the articles using Chrome. Right click, and then “Translate Page.”

https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/2024-04-25/ty-article-magazine/.highlight/0000018e-ffca-d64a-a9ae-ffebd7e40000

https://www.maariv.co.il/culture/movies/article-1121414

The post ISRAEL: The Takeover of Israeli Cinema: Politics, Corruption, and Cultural Erosion first appeared on Film Industry Watch.

אנו מודים לחברי תעשיית הקולנוע הישראלית ששיתפו אותנו במידע זה. יש להדגיש כי המידע הבא מתייחס לחשדות בלבד, והוא מבוסס על שיחות עם חברי התעשייה בישראל. אנחנו מבקשים מהקוראים לשתף את המידע עם יוצרי קולנוע מישראל והעולם, גרסה באנגלית לשיתוף נמצאת כאן – הפיצו אותה עם חברי התעשייה בעולם. מטרה נוספת של פרסום מידע זה היא ליצור בסיס מוצק למחקר אקדמאי בנושא בקרו בעמוד הבא לפרטים נוספים

מי שמוצא טעות במידע מוזמן ליצור קשר

An English version of this article is available here, please share it with members of the film industry. Film Industry Watch encourages our readers to not cooperate or partner with bodies or individuals involved in unethical practices.

:משה אדרי

מפיק ומפיץ סרטים, מבכירי תעשיית הקולנוע הישראלית, יושב ראש דירקטוריון חברת .”NMC” יחד עם אחיו, לאון, רכשו בתי קולנוע ברחבי הארץ והקימו את חברת “יונייטד קינג” המפיצה כיום סרטים ישראליים ובינלאומיים רבים. בתחילת שנות ה-2000, יחד עם לאון אחיו, יזמו והקימו את רשת ה”סינמה סיטי” ברחבי הארץ

בשנים 2021-2015 השקיעו שתי הקרנות הגדולות סכום מצטבר של 261,347,115₪ בהפקת סרטים עלילתיי

בסך הכל קיבל משה אדרי (כמפיק) משתי קרנות אלו בלבד סכום של  104,333,500₪ בגין 85 סרטים שהפיק, המהווים 35% מסך השקעות הקרנות

85 סרטים הופקו ע”י אדרי, כשמתוכם 68 (78%) נתמכו על-ידי קרן רבינוביץ’, והיתר (22%) נתמכו על-ידי קרן הקולנוע

49% מכלל הכספים שחילקה קרן רבינוביץ’ לסרטים, ניתנו לסרטים שהפיק אדרי \ יונייטד קינג

סכומי השקעות הקרנות בסרטים שהפיק אדרי מהווים 37% מסך ההשקעות הכולל בסרטים באותן שנים

אתי כהן: בשנים 1999-2021 כיהנה בתפקיד מנהלת המחלקה

והמועצה לקולנוע במשרד התרבות

המועצה הישראלית לקולנוע היא מועצה מייעצת, שהוקמה ב-2000, מכוח חוק הקולנוע. תפקידה לייעץ לממשלת ישראל ולמשרד התרבות והספורט בתחומי הקולנוע והשפעתה רבה, משום שבין השאר היא היועצת לשר בנוגע למדיניות בתחום הקולנוע

סופר שראש מינהל תרבות תפס אותה מדווחת נתונים שגויים, והעמיד אותה על מקומה. טענה שזוהי טעות דפוס

הכסף מגיע במנות ומחולק לגופים לפי שקלול הבקשות שלהם והגודל של הקרן- סיפור ידוע הוא כי כתריאל שחורי תפס אותה בשקר כשטענה שהכסף לא הגיע, וכשניצל את קשריו באוצר ובירר מדוע מתעכב, טענו כי הכסף התקבל כרגיל. מתברר שחילקה אותו, רובו ככולו, לעיני ולנווה (או רק לעיני). כהן ננזפה ונקבעו הוראות טיפול מיוחדות. מרגע זה ואילך הכסף יכול להיות מחולק רק בהוראתה של חשבת המשרד שמיר. כתריאל הוכרח לבצע עימה סולחה

שנה לאחר תקרית זו, קיבלה פרס עובדת מצטיינת. סופר כי כהן לכאורה הייתה מדברת עם עיני במהלך הישיבות. סופר שהיתה לכאורה מתלחששת, יוצאת החוצה והוא מכתיב לה פתרונות והחלטות. כל החומרים שלהם היו לכאורה עוברים אליו

חשד שלכאורה סידרה לחברת מועצה מכהנת, נועם שנהב (שחקנית), להיות מנחה בפסטיבל ירושלים בתחילת הקדנציה שלה. כהונתה של חברה זו אף הוארכה, ללא קשר ליעילותה, אלא רק בגלל חברותה הקרובה עם אתי. שמועות אף סוברות כי סידרה לה לכאורה תפקיד בסרטו של אבי נשר (תמונות הניצחון, 2021)
כנראה אתי הייתה משתמשת בנועם להגיד את דבריה ושיירשמו תחת שמה בפרוטוקולי הישיבות

סופר שלכאורה היתה נוהגת ללחוש לחברי המועצה את דבריה, ואז לציין לפרוטוקול כי חברי מועצה מסוימים אמרו את הדבר- “מכניסה את מילותיה לפיותיהם”. נראה כי מונחית על-ידי עורך-דין

כהן לא הופיעה בפרוטוקולים של מועצת הקולנוע הישראלי במשך שנים רבות. מה שאמרה- לא מופיע, אפילו לא רשומה כנוכחת

על פי גורמים בתעשיה חשדות לכאורה לסיכול אחריות מימוש המועצה בעניין כשירות לקטורים – התנהלות קלוקלת בנושא לקטורים, שהובילה לקבלתם

האוטומטית של מעל ל-300 מועמדים ללא דיקתם ביניהם מרבית הלקטורים המוכרים שמועסקים רבות בקרנות, כפי שהוזכרו מעלה

חשד לכאורה בהתערבות מלאכותית בהחלטת מועצת הקולנוע בנושא מאגר הלקטורים 

חשד לכאורה שפעלה לביטול\דחיית ישיבות מועצת הקולנוע בכדי לא לפגוע בחבריה הקרובים

חשד לכאורה שקיימה ישיבות מועצה תוך הסתרה מיו”ר המועצה ובזמן היות העובדת בחופשה כפויה

חשד לכאורה בהתערבות מגמתית בישיבות מועצת הקולנוע לטובת קרן רבינוביץ’ וגשר

חשד לכאורה שפעלה להשמטה מכוונת של שמה מהנוכחים בישיבות מועצת הקולנוע

קיים חשד כי סייעה לחברי המועצה מכהנים לקבלת תפקידים שונים בפסטיבלים

:בתאריך ה-29.04.2020 הוגשה תלונה משמעתית נגד כהן בגין הנושאים הבאים

לכאורה סיכול אחריות מימוש המועצה בעניין כשירות לקטורים

ניסיון לביטול ישיבת המועצה ב-9.12.19

לכאורה קיום ישיבה בתחום סמכות המועצה תוך הסתרתה מיו”ר המועצה ובזמן היות העובדת בחופשה כפויה

נטען כי בשנה האחרונה להגשת התלונה, מבצעת כהן עבירות משמעת לכאורה וכי נעשו ניסיונות לפתור את הסוגיות במשרד התרבות, אך ללא הצלחה שכן ההסכמות שהושגו אינן מיושמות

12(ה) לחוק מסמיך את המועצה לדון בכשירותם של מועמדים לכהן כלקטורים (בוחני בקשות לתמיכה) עבור קרנות הקולנוע

לפי פסקה 12(ה)(4), אם חלפו חודשיים מיום שאדם הגיש בקשה להיכלל במאגר הלקטורים והמועצה לא קיבלה החלטה בעניינו, הוא ייכלל אוטומטית במאגר הלקטורים

כהן לכאורה פרסמה את טופס הבקשה להיכלל כלקטור באתר המשרד במועד שאינו ידוע ליו”ר המועצה

לכאורה לא כללה אישורי לקטורים בסדרי ישיבות

טענה כי אינה יכולה להתפנות לטיפול בבקשות שכן עליה לטפל “בנושאם שוטפים”, ואף סירבה לכאורה לבצע אודותיהן ישיבה בטענה כי “הבקשות לא עובדו”

כהן סירבה לכאורה לענות כמה זמן חלף מהבקשה הראשונה, למרות שנתבקשה

כשהתכנסה ועדת המשנה  לבחינת מאגר הלקטורים, לא נכחה בפגישה ולא הכינה עבורה חומרים

בתאריך 28.12.20 התקבל במשרדו של שר התרבות והספורט דאז, חילי טרופר, מכתב בנושא בקשת הארכת כהונתה של כהן

במכתב נכתב כי הארכת כהונתה היא בגין הסיבות הבאות: משבר הקורונה שפקד את העולם , הוצאה לפועל של תכנית תקציבית מיוחדת ומורכבת להפקות שנפגעו עקב הקורונה, צירוף ישראל לארגון Eurimages ולתכנית “Creative Media” באירופה שיזמה בתקופה כהונתה ונשענת על קשריה האישיים

הבקשה נחתמה על ידי 31 אנשים מהתעשייה בתפקידים שונים

ראשי הקרנות היחידים שחתומים על מכתב זה הינם גיורא עיני (רבינוביץ’) וזיו נווה (גשר). חתומים בנוסף שני בעלי תפקידים נוספים מקרן רבינוביץ’ וקרן גשר- יואב אברמוביץ’ (סמנכ”ל קרן רבינוביץ’) ומרים זיגבה (סמנכ”לית קרן גשר)

מספר חברי מועצה שכיהנו תחתיה: פרופ’ דוד אלכסנדר (יו”ר מועצת הקולנוע לשעבר), מנשה סמירה (יו”ר מועצת הרשות השנייה לשעבר), דוד זינדר (סמנכ”ל לשעבר בויצ”ו חיפה), אסנת בוקופצר, אריה צ’רנר

:חשד לניפוח הכנסות בקרן רבינוביץ

החל משנת 2017 נרשמות בקרן הכנסות מיונייטד קינג ו\או שת”פ עם התאחדות ענף הקולנוע בסכומים הבאים

במקביל נרשמה הוצאה בספרי רבינוביץ’ בסכום זהה

רישום מסוג זה יכול להעיד על ניסיון לניפוח הכנסות מלאכותי לכאורה בכדי לעמוד באמות מידה ו\או קריטריונים שונים

לא ניתן לאמת את המידע בדוחות הכספיים של קרן רבינוביץ’ מול יונייטד קינג (חברה פרטית) שדוחותיה הכספיים אינם פתוחים לציבור

חשד לרישום כוזב בדוחות הכספיים

כן נבחן המידע אל מול הדיווחים בדוחות הכספיים של הקרן לעידוד הסרט הישראלי

בשנת 2019 קיים פער בין ההוצאות המדווחות בקרן רבינוביץ’ בסך 2.25 מיליון ש”ח אל מול ההוצאות שדווחו בקרן לעידוד הסרט הישראלי בסך 1 מיליון ₪ בלבד

פער זה יכול להצביע לכאורה על דיווח כוזב לכאורה על ידי קרן רבינוביץ

בשנים 2014 ו-2019 הוחלט על תיקון המבחנים לחלוקת כספי תמיכות בתחום הקולנוע (הוראת שעה), במקביל לאותם תיקונים ניתן להבחין בגידול משמעותי בסך התמיכות בקרן רבינוביץ’ ב- 9% ו- 29% בהתאמה

נוכחות מנהלים אומנותיים כלקטורים בוועדות- כפי שהוזכר מעלה, כפי שהוזכר מעלה, ישנם יועצים אומנותיים שנכחו הן בשלבי הבקשות עצמן, והן בשלבי הערר

מטעם קרן רבינוביץ’, נכחו יואב אברמוביץ’ ב-26 בקשות, גיורא עיני ב-4 בקשות ונחמן אינגבר ב- 4 בקשות

:גיורא עיני וקרן רבינוביץ

מכהן כמנכ”ל הקרן מאז שנת 1995, לכן לפי הוראת השעה בנושא מבחנים לחלוקת כספי תמיכות בתחום הקולנוע , עליו לסיים את הקדנציה בשנת 2023 לפחות, או בשנת 2025, לאחר אישור כהונה נוספת של שנתיים מהדירקטוריון (מניין של 6 שנים סך-הכול משנת 2019)

הפעלת קשריו של מר עיני לכאורה על מנת לקדם את האינטרסים של קרן

חשדות על תערבות לכאורה של אתי כהן בכל התהליכים במועצת הקולנוע להסתרה מתוחכמת מאוד לאורך השנים על-ידי קידום שינויי חקיקה מתמשכים לאורך השנים

חשדות על שימוש לכאורה בחברי מועצה–ניגודי עניינים לאורך השנים, יצירת תלות כלכלית / עסקית על מנת לקדם הצבעות המטיבות בצורה ברורה עם אותן קרנות (כולל גשר)

חשדות על שימוש לכאורה במידע פנים (מתוך משרד התרבות) והעברתו למר גיורא עיני

עם השנים, תקצוב רב יותר מהמדינה מגיע לקרן זו, מפני שעיני מכיר את כללי המשחק המשפטיים ואת התבחינים והקריטריונים לקבלת המימון ושימוש לכאורה ב”קומבינות מכל הסוגים.” הקרן חולשת על תחומים רבים יותר משאר הקרנות, כגון: סרטים קצרים, וסרטי סטודנטים

שיטות הפעולה לכאורה של גיורא לתקיפת אנשים שמנוגדי אינטרסים לאלו שלו והפלתם הן: א) בדיקה על האדם המדובר, הוצאת תיקים אודותיו; ב) טענות לניגוד עניינים

בשנת 2012/2013, באחת מוועדות המשנה שהוקמו שמטרתן ניקוד על-פי איכות וכמות בקרנות, העניק חבר מועצה ניקוד נמוך לקרן רבינוביץ’. בפרוטוקול אסור לציין לעולם מי הצביע וכיצד, אלא כי ההצבעה התבצעה ברוב קולות/ בפה אחד. הדבר הגיע לאוזניו של עיני, הוא הזמין את אותו חבר מועצה לביתו כדי ליצור ניגוד עניינים – ולמחרת התפרסם הדבר בתקשורת והיועצת המשפטית של משרד התרבות נישלה את אותו אדם מתפקידו במועצה

נותן לאנשים שמעוניינים להיות אצלו לקטורים, לרשום כי הם מהפריפריה על מנת לקבל העדפה, בטענה שלא בודקים את הדבר לאמיתו

לכאורה היו עושים תיקונים מסיביים חדשים שהיו נחקקים לפי ההערות הבקשות של זיו נווה וגיורא עיני, לרוב. לא היו מוציאים לשימוע כשהם היו מגישים, אלא מפרסמים את התיקונים בצורה סופית

תיקוני חקיקה שאושרו בגרסתם הסופית, ללא שימוע: קרה פעמיים- לאחרונה, משרד התרבות הודה שגיורא עיני ביקש את התיקון. הייתה שיחת זום של ראשי הקרנות האזוריות והארציות וראשי משרד

:יואב אברמוביץ

מפיק סרטים, תסריטאי ומבקר קולנוע ישראלי , מכהן כמנכ”ל משותף בקרן רבינוביץ’ משנת 2019

משמש כמנהל האמנותי של הקרן מאז שנת 2015, לכן לפי הוראת השעה בנושא מבחנים לחלוקת כספי תמיכות בתחום הקולנוע , עליו לסיים את הקדנציה בשנת

2023 לפחות, או בשנת 2025, לאחר אישור כהונה נוספת של שנתיים מהדירקטוריון (מניין של 6 שנים סך-הכול משנת 2019)

:קרן גשר וזיו נווה

זיו נווה היא במאית ומפיקת סרטים דוקומנטריים לשעבר המכהנת כיום כמנכ“לית קרן גשר לקולנוע רב תרבותי. נחשבת לחברה טובה של אתי כהן, מנהלת מחלקת הקולנוע במשרד התרבות ומנהלת מועצת הקולנוע הישראלית לשעבר. ד”ר דניאל טרופר, אביו חילי טרופר, שר התרבות, הקים את קרן גשר. ביום בו שמעה נווה על מינויו של טרופר, התייצבה במשרדו ו”סגרה עניינים” נחשבת לחברה טובה של טרופר

בשנים 2014 ו-2019 הוחלט על תיקון המבחנים לחלוקת כספי תמיכות בתחום הקולנוע (הוראת שעה), במקביל לאותם תיקונים ניתן להבחין בגידול משמעותי בסך התמיכות בקרן גשר ב- 149% ו- 82% בהתאמה

כפי שהוזכר מעלה, ישנם יועצים אומנותיים שנכחו הן בשלבי הבקשות עצמן, והן בשלבי הערר. מטעם קרן גשר, נכח שרון שמיר ב-6 בקשות שכאלו

לכאורה, נווה, עיני וכהן היו נפגשים בפסטיבל קאן, וסוגרים כיצד תיראה השנה הבאה של הקולנוע הישראלי (לא ניתן לאמת מידע זה)

נווה הצליחה להכניס סעיף שבו כתוב כי יש להעניק ניקוד מיוחד לקרן שמתמחת בקולנוע ייעודי (משמע, יוצרים פריפריאליים: דרוזים, צ’רקסים, אתיופים); סעיף שדי ברור שהיא ועיני הגו על מנת שתוכל לקבל כסף נוסף לקרן שהיא היחידה שיכולה להתעסק בתחום שכזה. על הנייר מציגים זאת כעידוד קולנוע פריפריאלי

נשמעו טענות שהעסיקה חברי מועצה מכהנים כלקטורים

אורן רייך –  עבד גם בקרן יהודה ושומרון, וגם כיועץ בשתי הקרנות האזוריות בדרום, מופיע באתר של “גשר” בנוסף. “גשר” טוענים כי אין לו קשר ליהודה ושומרון יותר, וכעת מנותקת “כאילו” משתי הקרנות האזוריות בדרום

קרן “גשר” פרסמה אדם שכיהן כלקטור, שלמעשה לא היה לקטור

טענות שקרן גשר פעלה לאגד גורמים שיהיו רגולטורים שלה 

קרן גשר הייתה חביבה על לימור לבנת במהלך כהונתה כשרת התרבות – העבירה להם כספים רבים מתקנות תקציביות אחרות, מלבד הכסף שהועבר להם דרך מועצת הקולנוע

בשנת 2014 הוגש בג”ץ נגד עיני בנושא תיקון חקיקתי שיצא בגרסתו הסופית ללא שימוע, תיקון שהיטיב עם נווה ועיני, והכשיל את הקרנות האחרות. התיקון אושר

:דלתות מסתובבות בין חברי מועצת הקולנוע לקרנות הקולנוע

:שני חברי מועצה שקיבלו מימון מקרנות על סרטים / סדרות שיצרו בעודם מכהנים בתפקיד

יאיר רוה: בעודו מכהן כחבר מועצת הקולנוע , קיבל תמיכה לסדרה שיצר בשם “קטמנדו” (2012) מקרן גשר . בנוסף, קיבל תמיכה לסרט “שרון עמרני: זכרו את השם” (2010) מקרן רבינוביץ

ארנון צדוק: בעודו מכהן כחבר מועצה , קיבל תמיכה על סרטו “ניקה” (2010) מקרן רבינוביץ

 :שלושה חברי מועצה שעבדו וקיבלו שכר ביוזמות של קרנות בעודם מכהנים בתפקיד

חוה דיבון: בעודה מכהנת כחברת מועצה , שימשה כחונכת בחממת הקולנוע לנשים חרדיות בשנת 2012 ביוזמת קרן גשר

מרלין וניג: בעודה מכהנת כחברת מועצה , שימשה כחונכת ויועצת בחממת הקולנוע לנשים חרדיות בשנת 2012 ביוזמת קרן גש 

הרב ישראל גליס: בעודו מכהן כחבר מועצה , הועסק כיועץ בחממת הקולנוע לנשים חרדיות בשנת 2012 ביוזמת קרן גשר, וכן ליווה סדנה מקבילה לגברים מהמגזר החרדי

 :שישה חברי מועצה שלקחו חלק בסרטים שקיבלו מימון מקרנות בעודם מכהנים בתפקיד

אסנת בוקופצר: בעודה מכהנת כחברת מועצת הקולנוע , שימשה כפוסט פרודקשן ויח”צ של הסרט באבא ג’ון (2015) שקיבל את תמיכתן של קרן רבינוביץ’ וקרן “גשר” , בנוסף, מתפקדת כמנהלת קשרי החוץ של קרן רבינוביץ’ החל משנת 2017

נועם שנהב: בעודה מכהנת כחברת מועצה , שיחקה בסרטים “תמונת הנצחון” (2021) ו”המנצחים [אופוריה]” (2021) שקיבלו תמיכה מקרן רבינוביץ 

גולן אזולאי: בעודו מכהן כחבר מועצה , שיחק בסרט “עקרה” (2022) אשר קיבל תמיכה מקרן רבינוביץ

 :אריה צ’רנר

בעודו מכהן כחבר מועצה, שיחק בסרט “הקפות” (2014) אשר קיבל תמיכה מקרן הקולנוע הישראלי

בעודו מכהן כחבר מועצה, שיחק בסרט “חתונה מנייר” (2015) אשר קיבל תמיכה מקרן גשר, קרן מקור וקרן הקולנוע הישראל

בעודו מכהן כחבר מועצה, שיחק בסרט “קאפו בירושלים” (2015) אשר קיבל תמיכה מקרן הקולנוע של הרשות לפיתוח ירושלים, קרן הקולנוע וקרן גש

בעודו מכהן כחבר מועצה, שיחק בסרט “חדרי הבית” (2016) אשר קיבל תמיכה מקרן רבינוביץ’ וקרן הקולנוע של הרשות לפיתוח ירושלים

בעודו מכהן כחבר מועצה, שיחק בסרט “פוקסטרוט” (2016) אשר קיבל תמיכה מקרן הקולנוע

בעודו מכהן כחבר מועצה, שיחק בסרט “החטאים” (2016) אשר קיבל תמיכה מקרן רבינוביץ’ וקרן הקולנוע של הרשות לפיתוח ירושלים

בעודו מכהן כחבר מועצה, שיחק בסרט “מכתוב” (2017) אשר קיבל תמיכה מקרן הקולנוע וקרן הקולנוע של הרשות לפיתוח ירושלים

בעודו מכהן כחבר מועצה, שיחק בסרט “ליידי טיטי” (2018) אשר קיבל תמיכה קרן רבינוביץ’ והקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה

שיחק בסרט “”VOICE OVER (2018) אשר קיבל תמיכה מקרן גשר וקרן רבינוביץ’ , בעודו מכהן כחבר מועצה

בעודו מכהן כחבר מועצה, שיחק בסרט “שחקים” (2019) אשר קיבל תמיכה מקרן הקולנוע 

גבריאל עמרני גור: בעודו מכהן כחבר מועצה , שיחק בסרט “גט” (2014) אשר קיבל תמיכה מקרן הקולנוע הישראלי, בנוסף, שיחק בסרט “מסע הטבעת” (2016)  אשר קיבל תמיכה מקרן הקולנוע הישראלי

עירית קפלן: בעודה מכהנת כחברת מועצה, שיחקה בסרט “לב שקט מאוד” (2016) אשר קיבל תמיכה מקרן רבינוביץ’, בנוסף, שיחקה בסרט “להציל את נטע” (2016) אשר קיבל תמיכה מקרן הקולנוע הישראלי

:ענבל שוקי

בעודה מכהנת כחברת מועצה , עיצבה תלבושות ואיפרה בסרטים הבאים: “בתולים” (2022), “חומוס פול טריילר” (2022)- סרטים שקיבלו את תמיכת קרן הקולנוע הישראלי, “השתיקה” (2022), “גן קופים” (2023)- סרטים שקיבלו את תמיכת קרן רבינוביץ’

מניפולציה לכאורה של ניקוד פרוייקטים להכשיל אותם מלהתקדם לסבב שני

על מנת למנוע מפרויקטים שהנהלת הקרן לא מעוניינת לתמוך בהם לעלות לסיבוב שני, קוראי הפרויקטים מקושרים בקרן מעניקים לכאורה לפרויקטים אלו ציונים נמוכים יותר כדי להפחית באופן מלאכותי את הציון הממוצע שלהם, ומיישרים קו עם רצונות המנהלים. לדוגמה, הנה פרויקט שקיבל ציון ממוצע של 8.8/10 על פני עשר ביקורות שונות אך זכה לציון 5/10 בחוו”ד רבינוביץ במטרה לחבל בסיכוי של הפרויקט לעלות לסבב השני. התיאורים בסקירת רבינוביץ חסרים פירוט וביקורת ספציפית כמו “תסריט צפוי” בניגוד מוחלט ליותר מעשר חוודים אחרים לאותו פרויקט. פעולה זאת משאירה יותר מקום וסיכוי לפרוייקטים של מקושרים שהקרן רוצה לתמוך בהם, לדוגמה הפרוייקט של תום נשר, אביה, או כל אחד מהמקושרים האחרים, ללא קשר לאיכויות של הפרוייקטים שלהם

 שותפים ביצירת סרטים שהציגו בפסטיבל בעודם מכהנים במקביל כשופטים בתחרות

פסטיבל ירושלים

נילי פלר: כיהנה כשופטת בתחרות הסרטים הבינלאומית בשנת 2021, במקביל באותה שנה, הוקרנו בפסטיבל שני סרטים שערכה “איפה אנה פרנק” ו”מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם”

הילה מדליה: כיהנה כשופטת בקטגוריית קולנוע ישראלי קצר בשנת 2021, ובמקביל באותה שנה, הוקרן  בפסטיבל סרט שהפיקה בשם “למה אמרתי אני – בחזרה לפרשת חנית קיקוס”

שי גולדמן: כיהן כשופט בתחרות הסרטים הבינלאומית בשנת 2021, ובמקביל באותה שנה, צילם את הסרט “הנה אנחנו” שהוקרן בפסטיבל

פסטיבל חיפה

דרור מורה: כיהן כשופט בתחרות קולנוע ישראלי תיעודי בשנת 2022, ובמקביל באותה שנה, הוקרן בפסטיבל סרטו “מסדרונות הכוח”

סער יוגב: כיהן כשופט בתחרות קולנוע ישראלי עלילתי בשנת 2021, ובמקביל באותה שנה, הוקרן בפסטיבל סרט שהפיק בשם “פתח תקווה”

עינת גלזר זרחין: כיהנה כשופטת בתחרות “עוגן הזהב” בשנת 2021, ובמקביל באותה שנה, הוקרן בפסטיבל סרט שערכה בשם “תוכנית א”

1 שותפה ליצירת סרט שהועסקה בפסטיבל במקביל: אתי ציקו, שהועסקה החל משנת 2014 בפסטיבל ירושלים בתפקיד “Head of Guests & Hospitality” והציגה סרט קצר בשם “רוסו” בשנת 2021

:לקטורים ולקטורה – דלתות מסתובבות

חוק הקולנוע בשנת 1999 מגדיר לקטור כבעל תפקיד במוסד, שבתוקף תפקידו שותף להערכה, לבחינה או לברירה של בקשות המוגשות למוסד לסיוע בהפקת סרטים. נתונים כלליים בטווח השנים 2016-2012

כל לקטור מקבל בין 20-30 תסריטים סה”כ. בשלב הראשוני ההגשה היא אנונימית, כל תסריט מקבל מספר והלקטור מנקד מבלי לדעת במי מדובר, מנקדים כל תסריט ובוחרים מתוך 196 תסריטים לדוגמה 40 תסריטים בעלי הניקוד הגבוה ביותר – לאחר מכן מתקיים דיון על התסריטים שנבחרו וכבר אז נחשפים שמות היוצרים

464 סרטים אושרו לתמיכה על-ידי הקרנות

99 סרטים קיבלו תמיכה מקרנות ללא כל משוב מלקטורים, המהווים 21% מכלל הסרטים שנתמכו ( 99/464)

האחים אדרי היו מעורבים בהפקת 24 סרטים מתוך ה-99 (67% מתוך אותם 24 סרטים היו בתמיכת קרן רבינוביץ’)

כ – 5% מהבקשות שהוגשו, ואשר קיבלו משוב כללי שלילי או בינוני, קיבלו תמיכה באותו מועד

מנהלים אמנותיים נוכחים כלקטורים בקרנות גשר ורבינוביץ

בקרן גשר נכח המנהל בכ – 72% מהבקשות בהן דנו 

ובקרן רבינוביץ’ נכחו המנהלים בכ – 45% מהבקשות בהן דנו

בקרן גשר ובקרן רבינוביץ’ ישנם לקטורים אשר נכחו הן בדיון המקורי בבקשה לתמיכה והן בערר שהתקיים בגין אותה בקשה

נוכחות מנהלים אומנותיים כלקטורים בוועדות- בהתאם לדיווחי קרן רבינוביץ בשנים 2021-2013 לא נרשמו שמותיהם של יואב אברמוביץ’ ונחמן אינגבר כלקטורים בקרן. כלומר, הדיווח שהועבר לוועדה אינו תואם את הדיווח שהועבר באתר הקרן

הרכב הלקטורה בבקשות לעומת עררים- במהלך השנים 2016-2012 קרן רבינוביץ’ וקרן גשר היו הקרנות היחידות בהן נמצאו לקטורים שהופיעו הן בוועדה המקורית לבחינת הבקשה והן בשלב הערר

בקרן רבינוביץ’, יואב אברמוביץ’ נכח ב-26 בקשות, גיורא עיני ב-4 בקשות ונחמן אינגבר ב- 4 בקשות בקרן גשר- שרון שמיר נכח ב-6 בקשות

לקטורים שהועסקו פעמים רבות בקרנות, חשדות לניגודי עניינים, חוסר מנהל תקין ודלתות מסתובבות

למנהלי הקרנות היה חשוב שבסיבובים הראשונים, אנשיהם יכללו במאגר

ישנה תלונה במשטרה על סרט שקיבל תמיכה, אך לא הומלץ ע”י הלקטורים

היה ניסיון להעביר שינוי שכל הלקטורים משתכרים באופן זהה, אך זה לא צלח. בקרן רבינוביץ’ לקטור יכול לקבל 250 ₪ לתסריט. השתכרות נאה מאוד לחודש אחד בשנה

לקטורה מיטיבה עם יוצרים כיוון שאם הם “מתיישרים” עם דעתו של מנהל הקרן, הוא יכול לזכור אותם לטובה כשיגישו תסריטים, ובכך לקבל תמיכה (=מימון) ביצירותיהם מה שקורה בפועל פעמים רבות

1. עמיר מנור:

2. לי גילת:

3. אמנון זלאייט:

4. טל גרניט:

5. שרון מימון:

6. אפרת כורם:

7. דיתה גרי:

8. ישראלה שאער מעודד:

9. נטעלי בראון:

10. רפאל בלולו:

11. לאון פרודובסקי:

12. אריק קפלון:

בנוסף, מועסק כמנחה סדנת עבודה בשיתוף משרד התרבות, קרן רבינוביץ’, קרן גשר ואיגוד התסריטאים 

13. סוהא עארף:

14. גור הלר:

15. רוני קידר:

סרטה “סופעולם” הוא מבין 99 הסרטים שלא עברו תהליך לקטורה וקיבלו מימון

16. יבגני רומן:

17. עידן הובל:

18. תאופיק (אגבאריה) אבו ואיל:

19. מיה דרייפוס:

20. סמדר זמיר:

21. ורדית (וידי) בילו:

סרטה “סוף עידן התמימות” הוא מבין 99 הסרטים שלא עברו תהליך לקטורה וקיבלו מימון

22. קובי מזרחי:

23. שרי עזוז- ברגר:

24. דנה גולדברג:

25. אסתי עלמו-וקסלר:

מקורות – במסמך המצורף מקורות שונים. כל האמור בעמוד זה ובמסמך הם חשדות לכאורה שמבוססים על שיחות עם חברי תעשיה ומקורות גלויים. כל מי שמוצא טעות במידע מוזמן ליצור קשר עם האתר. המידע סופק לאתר ע”י קוראים והאתר לא לוקח אחריות על תוכן הדברים. כל מי שיש מידע נוסף מתבקש ליצור קשר עם האתר, גם אנונימית

Film Industry Watch Featured on Film Threat:
“A Gold Mine of Material” – Chris Gore

The post תעשיית הקולנוע בישראל – ריכוזיות וחשד לניגודי עניינים ושחיתות לכאורה לאורך עשרות שנים – קרן רבינוביץ וקרן גשר first appeared on Film Industry Watch.

Following our report on the revolving doors at the Israeli Film Fund, where a significant portion, if not the majority, of feature film financing is allocated to a small group of individuals affiliated with the fund, either as script readers or in other capacities, we have been approached by Israeli filmmakers who have shared further details with us, especially concerning Israel’s largest film fund, The Rabinovich Foundation for the Arts, and the smaller Gesher Fund, depicting the Israeli film industry as allegedly being highly corrupt, insular, and monopolistic.

The following information was provided by highly knowledgeable members of the Israeli Film industry, readers, as well as public information. Please use this report as a blueprint for reporting corruption or conflict of interests in your own countries and contact us with such information. This article is also meant to be used for further academic study, and as an example for the type of academic research that we’re interested to promote. Please visit our scholarships page for more details.

Alleged Corruption at the Rabinovich Film Fund

Since 1995 the Rabinovich film fund has been led by Giora Eini, an individual with significant connections who has maintained close relationships with the late Israeli Prime Ministers Yitzhak Rabin and Shimon Peres. The following report details accusations of alleged corruption and conflicts of interest in various forms.

For background and context, Israel has established multiple film funds with the intention of them to compete with one another. Each year the Israeli Film Council, a governmental body, decides how much funding each fund will receive, based on different criteria, decided by the Council.

In addition, over the years, Giora Eini has employed the leading film journalists in Israel—Yair Raveh, Erez Dvorah, Ron Fogel, and others—as reader and employees in the fund so they would allegedly & seemingly protect and promote him, the fund, and the films it financed, and never expose to the public the information contained in this page. Eini, a lawyer and politician, is known to have allegedly told Katriel Schory (former head of the other Israeli film fund), “You care about the industry, I only care about the money,” and that he couldn’t care less about the film industry itself or film as an art. What interests him is “winning” in the game that he plays, regardless of whether it’s a film fund or shoe manufacturing. As it is well known, one allegedly rotten apple is enough to corrupt and destroy an entire system; the allegedly rotten apple infects everything around it, with allegedly destructive results and nearly impossible to escape the grip of someone who apparently (allegedly) values power and personal and professional benefit as his highest and only value. An example of alleged control over key people and roles in the system through the creation of alleged conflict of interest and economic dependency is Adar Shafran, head of the Israeli Producers Union. On one hand, Shafran received repeated financing from the Rabinowitz Fund as a producer, and later from the Israeli Film Fund as a director (which he was not qualified in). Simultaneously, Shafran is supposed to represent the producers and the interests of the entire industry before those exact entities—a situation that allegedly resembles the operation of a banana republic, where all role holders act in unison to allegedly preserve the allegedly corrupt system and their personal power, by each protecting the other’s power and status. As these lines are being written, it has just been announced that Moshe Edri, a close friend to Prime Minister Benjamin Netanyahu’s family, will be this year’s Israel Prize laureate for the Lifetime Achievement Award. This decision should surprise no one, as those involved in alleged corruption are always busy distributing roles, money, and awards among themselves in a cyclical manner. Because Eini apparently also allegedly controls the journalists themselves, as well as allegedly the heads of the unions, and the members of the Film Council, and anyone who could threaten his long-held alleged control over budgets of hundreds of millions of shekels, it is upon the Israeli film industry members themselves to spread the information on this page and demand a change in the identity of the heads of the film funds, and to establish that the identity of the heads of the funds should be legally fixed in advance for a limited time of no more than two to three years.

The accusation of alleged corruption were made in the following areas:

1. Alleged Revolving doors between the The Rabinovich Fund and members of the Israeli Film Council.
   
   These alleged conflicts of interest, spanning years, were orchestrating economic and business dependence with council members in order to promote votes that benefited the fund, as well as the Gesher fund, over the other funds. These include:
   
   
   • 2 Film Council members received funding from the Rabinovich fund for films or a TV series that they created while in office.
   • 3 Film Council members worked and were paid by the Rabinovich fund for initiatives while in office.
   • 6 Film Council members took part in films that received funding from the Rabinovich film fund while in office.
   • 1 Film Council members was employed as a reader by the Rabinovich Fund after her term in office.
     
     Additional and detailed information regarding these allegations are further detailed below, in a separate section.
     
     
2. Alleged Revolving Doors policy between project readers who were employed by the funds, who also received funding for their projects (full article here.)
   
   
   • 20 reader received funding for films close to the time of their employment by the funds.
   • 9 readers received funding for films at the same time they were were employed by the funds.
   • 1 reader served as a script consultant, while employed by the fund, while the project was funded.
   • 7 filmmakers who were writers or directors in films that they presented in Israeli film festivals, while simultaneously serving as jury members in the same festivals.
   • 1 writer / director was employed at a festival while it was selected to be screened in the same festival.
     
     
3. Alleged use of insider information:
   
   Inside information from within the Ministry of Culture which was passed to the CEO of the fund, Giora Eini, by the former head of the Israeli Film Council, Eti Cohen, along with Cohen’s alleged intervention and support of the fund, in all processes at the Film Council, with a very sophisticated concealment over the years. This is in conjunction to an alleged romantic relationship between the two. This includes continuous promotion of legislative changes in favour of the fund, over many years.
   
   
4. Alleged or suspected “falsification of corporate documents” (רישום כוזב במסמכי תאגיד):
   
   A criminal offense, where the fund had registered income and expenses in identical amounts, over several years, in order to create a false representation of the fund’s activity and increase it’s income artificially, so it would justify receiving more funding the following year.
   
   The funds were received by UnitedKing film, a long time partner of the fund which is owned by Moshe Edery, as detailed below, as well as from the ‘Israeli Association of Filmmaking.’
   
   
5. Alleged Participation of the fund’s Artistic Director or CEO of the fund, against the rules, as readers in the project evaluation committees and in the appeal stages:
   
   On behalf of the Rabinovitch Foundation, Yoav Abramovich was present in 26 applications, Giora Eini in 4 applications and Nachman Ingeber in 4 applications. According to the reports of the Rabinovitz Foundation in the years 2013-2021, the names of Yoav Abramovich and Nachman Ingeber were not listed as directors of the foundation. That is, the report submitted to the Film Council do not match the report submitted on the foundation’s website.
   
   
6. Accusation of an alleged monopoly in film production and distribution, with financing coming from the Israeli tax payer:
   
   Moshe Edery – one of the senior leaders of the Israeli film industry, together with his brother, Leon, purchased theaters throughout the country and founded the “UnitedKing” company, which today distributes many Israeli and international films. In the early 2000s they founded the “Cinema City” chain, the largest cinema chain in Israel. In other words – Moshe Edery is a producer, distributor, and also owner of the largest cinema chain in Israel, a monopoly in film production, distribution and exhibition of films, which is financed, to a large extent, by the Israeli film funds, in the form of production financing given to films he is involved with as a producer and distributers:
   
   
   
   • In the years 2015-2021, the two major funds invested – The Rabinowitz Fund, and the Israeli Film Fund, invested an aggregate amount of NIS 261,347,115 (66,071,422 Euros) in the production of feature films.
     
     Out of these amounts, in total, Moshe Edry (as a producer) received from the two funds a sum of 26,376,655 Euro for 85 films he produced, which constitute 35% of the funds’ total investments. From the 85 films which were produced by Edry, 68 (78%) were supported by the Rabinovitch Fund, and the rest (22%) were supported by the Israeli Film Fund.
     
     
   • A staggering 49% of all funds distributed by the Rabinovitch Foundation were given to films produced by Edry and distributed by United King.
     
     The funds’ investment amounts in films produced by Adri constitute a staggering 37% of the total investments in films in those years. In other words, 37% of the total amount invested in film production by the Israeli film funds, went to films produced by this monopoly. Note that UnitedKing is the same company mentioned above in relation to the falsification of corporate documents (point 4 above.)
     
     
7. Funding for films without readers scoring, alleged nepotism and alleged corruption:
   
   Funding of films in the years 2012-2016: 464 films were approved for support by the funds. 99 of the films received support from the funds without any feedback from readers, which make up 21% of all supported films. The Adri brothers were involved in the production of 24 films out of the 99 (67% of those 24 films were supported by the Rabinovich Foundation.)
   
   In addition, about 5% of the project applications that were submitted, and that received general negative or moderate feedback, received support from the funds despite their low scores.
   
   • Against “good practice”, the Artistic Directors were present or employed as project readers for the funds: at the Gesher Fund, the Artistic Director or CEO were present or employed in approximately 72% of the funded applications. At the Rabinovich Foundation, the Artistic Director or CEO were present or employed in about 45% of the funded applications.
     
     This is done so the CEO or Artistic Director can influence the work of the so called “independent” readers, who are themselves, as we’ve shown, were compromised. This influence is important as it allows the CEO or Artistic directors to divert the funding to projects that they favors for personal reasons, rather than for artistic merit.
     
     
   • During the years 2012-2016, the Rabinovich Fund and the Gesher Fund were the only funds in which script readers appeared both in the original committee to examine the applications and in the appeal stage. According to our sources, when projects that Giora Eini wanted to support were not supported by the script readers, and did not receive a high enough average, the producers of those films, usually involving Moshe Edery, were asked to appeal, and then Giora Eini would approve funding for the projects himself.
     
     This “loop hole” was used for several years until it was discovered by the filmmakers community and new rules were put in place to prevent this abuse of power by the head of the fund.
     
     
8. Eti Cohen – held the position of Director of the Film department at the Israeli Ministry of Culture 1999-2021 – which overseas the work of the Film Council
   
   Allegedly, Cohen thwarted the Council’s responsibility regarding the qualification of project readers by automatically accepting over 300 candidates without their examination, among them most of the recognized readers which were employed extensively by funds, as mentioned above. In addition she is accused of:
   
   • Acting to cancel or postpone meetings of the Film Council in order to promote the interests of her allies when there was not a majority of compromised members in the meetings.
     
     
   • Held Film Council meetings without the knowledge of the council’s chairman and while some employee or members were on forced leave. This was done to further the interests of the Rabinovitch and Gesher Foundations.
     
     
   • Consistent intervention in the meetings of the Film Council in favor of the Rabinovitch and Gesher Foundations.
     
     
   • Allegedly acted to deliberately omit her name from those present at the Cinema Council meetings, as it was against the rules, or in order to hide the fact that she was working to further the interests of these two funds.
     
     
   • Alleged suspected assistance to some incumbent film council members to get various positions at film festivals or other roles, in order to later receive favors in promoting her agendas, which were to further the interests of the Rabinovitch and Gesher Foundations.
     
     The interference by Eti Cohen in the work of the Film Council parallels changes in the criteria influencing how funds were distributed to the various film funds in the years 2014 and 2019. These changes resulted in an increase of 9% and 29% in the funding allocated to the Rabinovitch film fund.
     
     
9. Ziv Neve and the Gesher Fund:
   
   
   • Ziv Neve is a former documentary film director and producer who currently serves as CEO of the Gesher Fund for Multicultural Cinema. Dr. Daniel Trooper, the father of Hili Trooper, the Minister of Culture at the time, established the Gesher Foundation. According to the allegations, when Trooper was appointed as the Minister of Culture, Ziv Neve showed up at his office and “closed a deal” to favour the fund (which the minister’s father had established), and is considered a good friend of Minister Trooper.
     
     
   • In 2014 and 2019, when it was decided to change the criteria influencing how funds were distributed to the various film funds, the changes resulted in a significant increase in the total amount of support to the Gesher Fund, by 149% and 82% respectively. This was done on the account of the other funds.
     
     
   • In the Gesher Fund too, artistic consultants or the Artistic Director were present both during the project application stages themselves, and during the appeal stages, against the rules. On behalf of the Gesher Fund, Sharon Shamir was present six times.
     
     
   • Ziv Neve is considered a good friend of Eti Cohen, director of the Film Department at the Ministry of Culture and former director of the Israeli Film Council. According to our sources, every year, Neve, Eini and Cohen would allegedly meet at the Cannes Film Festival, and plan how the next year of Israeli cinema will look like. In other words, the head of the two funds, and the person responsible for the Israeli Film Council, which makes decisions relating to the financing of these two funds, would allegedly meet and conspire as to what projects or filmmakers or producers would receive financing the following year, and other such matters.
     
     
   • Neve managed to pass a ruling that supported film fund that specialize in projects by peripheral creators, a clause that was clearly created in order to support the Gesher Foundation, as it is the only fund dedicated to those types of projects. This was presented as a measure encouraging peripheral cinema but was designed to help Gesher Foundation for personal reasons.
     
     
   • Alleged claims that Neve employed serving Film Council members as project readers.
     
     
   • The different film funds are supposed to be completely separated from each other. However, Oren Reich, who worked both at the Yehuda and Samaria Fund, and as a consultant at the two regional funds in the south, also appeared on the Gesher Fund website as working for the fund. The Gesher Fund claims that it no longer has no connection to Judea and Samaria fund anymore, and has cut off their links with the two regional funds.
     
     
   • The Gesher Fund was caught publishing on their website that a certain individual severed as a reader on the fund, who in fact, he didn’t.
     
     
   • The Gesher Fund was a favorite of Limor Livnat during her tenure as Minister of Culture – Livnat transferred additional funding to the fund, from external budgets, on top of the funding allocated to the fund through the Film Council.
     
     
   • In 2014, a case was filed to the Israeli Supreme Court against Eini regarding a legislative amendment that passed in the Film Council without a proper hearing, an amendment that benefited Neve and Eini (the Rabinowitz and Gesher funds) , legislation that was discriminatory against the other funds. Despite the appeal to the Supreme Court, the amendment came into effect.
     
     
10. Alleged manipulation of project’s scoring in order to fail them from advancing for consideration.
    
    In order to prevent projects that the fund’s management does not want to support from advancing to the second round of consideration, project readers who are part of the fund allegedly give these projects lower scores to artificially reduce their average scoring. For instance, here is a project that received an average score of 8.8/10 across ten different reviews but scored only 5/10 in this specific Rabinowitz review. The purpose was to sabotage the project’s chance of advancing to the second round of consideration. The descriptions in the Rabinowitz review lack detail and specific criticism, offering only generalities such as “plot is lacking.” This is in stark contrast to the more than ten other reviews for the exact same project.
    
    

Alleged Revolving doors between the The Rabinovich Fund & Members of the Israeli Film Council:

The following is detailed information about the revolving doors between the film funds, and members of the Israeli Film Council, which is responsible for ongoing decisions relating to financing of the various Israeli film funds. These connections are a blatant conflict of interest and a form of institutional corruption. This is not a “bug”, but a feature of the Israeli film financing system. As you can see below, this did not happen once or twice but multiple times, with multiple council members:

1. Two Film Council members who received funding from foundations for films/series they created while in office:
   
   
   • Yair Rave (יאיר רוה): Received support, while serving as a member of the Film Council, for a series he created called “Kathmandu” (2012) from the Gesher Foundation. In addition, he received support for the film “Sharon Amarni: Remember the Name” (2010) from the Rabinovitch Fund.
     
     
   • Arnon Zadok (ארנון צדוק): eeceived support for his film “Nika” (2010) from the Rabinovitch Foundation, while serving as a council member.
     
2. Three Film Council members were paid by and employed by funds while in office:
   
   
   • Eve Divon (חוה דיבון): served as a mentor in the film incubator for ultra-Orthodox women in 2012 at the initiative of the Gesher Foundation, while serving as a council member.
     
     
   • Merlin Venig (מרלין וניג): served as a mentor and consultant in the film incubator for ultra-Orthodox women in 2012 at the initiative of the Gesher Foundation, while serving as a council member.
     
     
   • Rabbi Israel Galis (הרב ישראל גליס): served as a mentor and consultant in the film incubator for ultra-Orthodox women in 2012 at the initiative of the Gesher Foundation, while serving as a council member. In addition, was employed in a mentor in a similar incubator, mentoring Orthodox men.
     
     
3. Six council members took part in films that received funding from foundations while in office:
   
   
   • Osnat Bukoptzer (אסנת בוקופצר): served as post-production producer and in PR for the film Baba John (2015) which received funding from the Rabinovitch Foundation and the Gesher Foundation, while serving as a member of the Film Council. In addition, she serves as the director of external relations for Rabinovitch Foundation since 2017.
     
     
   • Noam Shanhav (נועם שנהב): participated as an actress in the films “Portrait of Victory” (2021) and “The Winners [Euphoria]” (2021) which received financing from the Rabinovich Foundation, while serving as a council member.
     
     
   • Golan Azulai (גולן אזולאי): participated as an actor in the film “Barrenness” (2022) which received support from the Rabinovitch Fund, while serving as a council member.
     
     
   • Aryeh Cherner (אריה צ’רנר):
     
     
     • Participated as an actor in the film “Circles” (2014) which received support from the Israel Cinema Fund while serving as a council member.
       
       
     • Participated as an actor in the film “Paper Wedding” (2015) which received support from the Gesher Fund, the Makor Fund and the Israeli Cinema Fund, while serving as a council member.
       
       
     • Participated as an actor in the film “Capo in Jerusalem” (2015) which received support from the Jerusalem Development Authority Film Fund, the Cinema Fund and the Gesher Fund, while serving as a council member.
       
       
     • In addition, participated in the following films – “The Rooms of the House” (2016), “Foxtrot” (2016), “The Sins” (2016), “Makatub” (2017), “Lady Titi” (2018), “Voice Over” (2018), “Shakhim” (2019), while serving as a council member, films which were funded by the Rabinovitch Fund, Jerusalem Development Authority Film Fund, Israeli Film Fund, and the New Film and Television Fund, in various combinations.
       
       
   • Gabriel Amrani Gur (גבריאל עמרני גור): participated as an actor in “Get” (2014) and “The Journey of the Ring” which received support from the Israel Cinema Fund, while serving as a council member.
     
     
   • Irit Kaplan (עירית קפלן): participated in “A very quiet heart” (2016) and “Saving Neta” (2016) which received support from the Israel Film Fund, while serving as a council member.
     
     
   • Inbal Shuki (ענבל שוקי): Designed costumes and makeup in the following films: “Virgins” (2022), “Hummus Full Trailer” (2022) – films that received the support of the Israel Film Fund, “The Silence” (2022), “Monkey Garden” (2023) – films that received the support of the Rabinovitch Foundation, while serving as a council member.
     
     
4. Ravital Belly Zimmering (רביטל בללי צימרינג) – a film council member who was employed as a project reader after her term in office.

Alleged Corruption at the Jerusalem & Haifa Film Festivals

In the cases below, filmmakers who participated in the production of certain films that were presented at the festivals, were simultaneously serving as jury members in the competition at the event:

1. Jerusalem Film Festival: (while Noa Regev, currently the head of the Israeli Film Fund, was serving as the CEO of the festival. This goes to show how small and insular the Israeli film industry really is)
   
   
   • Neely Fleur (נילי פלר) – served in the jury of the international film competition in 2021 while two films she edited “Where is Anne Frank” and “The death of the cinema and of my father too” were screened at the festival and took part of the competition.
     
     
   • Hilla Medalia (הילה מדליה): served as jury in the Israeli short film category in 2021 while a film she produced called “Why did I say – back to the Hanit Kikos case” was screened at the festival.
     
     
   • Shay Goldman (שי גולדמן) served as jury in the international film competition in 2021, while the film “Here We Are”, which he worked on as a Director of Photography, was screened at the festival.
     
     
   • In addition, Ety Itsco (אתי ציקו) presented a short film in the festival (“Rousseau” in 2021) while working at the festival as “Head of Guests & Hospitality”. Ashe was employed starting in 2014 at the Jerusalem Festival.
     
     
     
2. The Haifa Film Festival:
   
   
   • Dror More (דרור מורה) – served as jury in an Israeli documentary film competition in 2022 while his film “Corridors of Power” was screened at the festival.
     
     
   • Saar Yogev (סער יוגב) – served as a jury in an Israeli feature film competition in 2021 while a film he produced called “Petah Tikva” was screened at the festival.
     
     
   • Einat Glazer Zarchin (עינת גלזר זרחין) – served as a jury in the “Golden Anchor” competition while a film she edited called “Plan A” was screened at the festival.

Project Evaluators Who Received Project Financing Repeatedly by The Same Funds They Work For

Alleged conflict of interest and corruption by creating a revolving door between project evaluators and filmmakers who themselves work for the funds. It is important for the fund managers that in the first round of evaluation, their “people” would make the pool of evaluators who grade projects, to ensure that only projects that they would like to support (regardless of merit, based on financial reasons, family ties, friendships etc) would receive high scores and would advance to the second round of evaluations. Being an evaluator benefits filmmakers because they “align” with the fund manager’s needs, who then remember them favorably when they submit scripts, and thus receive support and funding for their projects.

A complaint was files with the Israeli police about a film that received funding, but was not scored highly or recommended by the evaluators.

Below is a table listing Israeli filmmakers who also worked as evaluators for the funds, while receiving funding from them, creating a revolving door:

1)      Amir Manor – עמיר מנור

2)      Lee Gilat – לי גילת

3)      Amnon Zelait – אמנון זלאייט

4)      Tal Granite – טל גרניט

5)      Sharon Maimon – שרון מימון

6)      Efrat Korem – אפרת כורם

7)      Dita Geri – דיתה גרי

8)      Israela Shaar – ישראלה שאער מעודד

9)      Netali Brown – נטעלי בראון

10)   Raphael Balolo – רפאל בלולו

11)   Leon Prodovsky –   לאון פרודובסקי

12)   Eric Caplon –אריק קפלון

In addition, he is employed as a workshop leader in collaboration with the Ministry of Culture, the Rabinovitch Foundation, the Gesher Foundation and the Screenwriters’ Union[39]

13)   Suha Aref – סוהא עארף

14)   Gor Heller –  גור הלר

15)   Ronnie Kidar – רוני קידר

Her film “Sofolam” is among the 99 films that did not go through the approval process and received funding [45]

16)   Yevgeny Roman – יבגני רומן

17)   Idan Hubel – עידן הובל

18)   Tawfik (Agbariya) Abu Wail –   תאופיק (אגבאריה) אבו ואיל

19)   Mia Dreyfus – מיה דרייפוס

20)   Samdar Zamir – סמדר זמיר

21)   Verdit (Vidy) spent –  ורדית (וידי) בילו

Her film “The End of the Age of Innocence” is among the 99 films that did not go through the approval process and received funding [60]

22)   Kobi Mizrahi – קובי מזרחי

23)   Sherry Azuz- Berger – שרי עזוז- ברגר

24)   Dana Goldberg –  דנה גולדברג

25)   Esti Alamo-Wexler – אסתי עלמו-וקסלר

Related posts:

Supporting information and sources:

The original report was prepared in Hebrew and is available below. It includes 163 footnotes and links to sources and further information. More sources, links and screenshots are provided in the Hebrew version of this article.

The post ISRAEL: Decades Long Alleged Corruption at the Rabinowitz & Gesher Film Funds first appeared on Film Industry Watch.